יום כיפור מתקרב. יום של חשבון נפש. יום שבו לפי המסורת, היושב במרומים מחליט מי יחיה השנה ומי לא יזכה להגיע לשנה הבאה.
כנראה ביום כיפור שעבר היושב במרומים החליט עבור אמי זיכרונה לברכה, שתמו ימיה על פני האדמה ולפני כחצי שנה היא החזירה נשמתה לבורא עולם. אינני יודעת למה החליט כך. כנראה שרצה בקרבתה.
כי אמא שלי, למרות שלא הייתה דתיה במובן המקובל של המילה, הייתה צדקת גמורה. כמו לצדיקים לפניה, היה לה חשבון ארוך עם אלוהים. כן, מאז הימים הנוראים של שלטון היטלר, מאז שניצלה מהתופת וחזרה הביתה בחיים, היא הגיעה למסקנה שאין אלוהים. לא יכול להיות שיש אלוהים שיושב שם במרומים והוא מאפשר לדברים נוראים שכאלה ליקרות…. מאז ועד יום מותה לא שינתה את דעתה.
כן, כך גדלתי, בבית שאין בו אלוהים. בבית הזה גידלו אותי לאהבת האדם, לנדיבות, לסקרנות ורצון ללמוד עוד ועוד, להיות ישרה, לכבד את הזולת באשר הוא אדם. ללא הבדל דת, גזע, לאום. אבל היה יוצא מהכלל אחד: עם העם הגרמני היה לה חשבון, לא רצתה לדרוך על אדמת גרמניה, לא רצתה לקנות מתוצרתם ולא רצתה לדבר בשפתם….
כן, אמא שלי כבר לא בין החיים כי אלוהים שלא האמינה בו, לקח אותה אליו כדי שתהיה קרובה אליו. כנראה ששם למעלה היא פוגשת את כול האנשים שאיבדה בחייה, שאהבו אותה ושהיא אהבה כל כך והתגעגעה אליהם כל כך הרבה שנים. את רובם אני מעולם לא הכרתי, זאת המשפחה שלי שאיבדתי בתופת הנוראה של השואה, אבל הם חסרו לי מאז שאני זוכרת את עצמי.
מאז שאמא שלי נפטרה, יש לי מחשבות רבות על העולם הבא שמחכה לי. אני יודעת בביטחון שיבוא יום וניפגש שוב, למרות שכמובן אינני יודעת מתי זה יקרה. עד שזה יקרה, אני עושה כמיטב יכולתי לחיות כאן בדרך שבה חונכתי: לכבד כל אדם באשר הוא אדם, להיות נדיבה, אוהבת וישרה, להיות סקרנית וללמוד כל הזמן.
כל זה לא בגלל שאני מפחדת מעונשו של האל, כול זה כי אני רוצה לכבד את עצמי. לחיות עם עצמי בשלום. לעשות את המיטב שאני יכולה כול עוד אני כאן על פני כדור הארץ. כשיבוא יומי להיפרד מגוף בשר ודם, אמשיך את הדרך של הנשמה שלי במקום אחר ואולי אקבל על עצמי משימות אחרות שעדיין אינני יודעת את טיבן.
בינתיים, אני חיה את חיי, כאן ועכשיו, משתדלת למצות את כול השפע שהיקום מזמן לי וליהנות מכול רגע.
להתראות בשנה הבאה, אמן כן יהי רצון.
נעמי יקרה את מרגשת בכתיבתך
זכית באמא ומורה לחיים
והערכים שקיבלת ממנה
ראויים לחיקוי
שתזכי לאריכות חיים
ושנים נפלאות עם ערך ויצירה
והמון נחת
מודה לשתיכן על התגובה החמה.
תודה לך ענבל, בתי היקרה, על המילים החמות והאהבה ששופעת ממך בקלות ובפשטות כזאת.
ותודה גם לך יהודית היקרה, נגעת בליבי ובהצלחה לך בכול אשר תפני.
גמר חתימה טובה ושנה ברוכה ונהדרת שבה נשכיל לראות את כל הטוב והשפע שיש לנו כבר עכשיו.
וואו ממי…
מאוד ריגש אותי לקרוא את מה שכתבת על הסבתא המדהימה שלי…
היטבת לתאר אותה.
אני באופן אישי כל הזמן חושבת על כך שזכיתי שהיתה לי סבתא שכזאת במשך כמעט 50 שנה!
שני דברים שעוד כל כך איפיינו אותה שלא ציינת הם האהבה הגדולה והמיוחדת שלה לילדים ולחיות.
עד ממש הרגע האחרון לחייה מה שהעלה חיוך על שפתיה היה לראות את הנינה שלה בת ה-3 מאוסטרליה בוידאו דרך הסקייפ,
ועד ממש הרגע האחרון לחייה מה שהרגיז אותה כל כך והוציא ממנה את מעט האנרגיות שעוד היו לה – היה לראות חתול אחר, לא שלה, שבא ואוכל את האוכל של "החתולים שלה" – חתולי רחוב שהיא אימצה, האכילה ודאגה להם במסירות.
כבר שנים רבות שאני רואה בה מודל לדוגמא וחיקוי בדיוק בכל אותם הדברים שציינת, ואומרת לעצמי שהלוואי וגם אני אהיה כך "בגילה", ממש עד הרגע האחרון בחיי – מבחינת לכבד כל אדם באשר הוא אדם, להיות נדיבה, אוהבת וישרה, להיות סקרנית וללמוד כל הזמן.
אני הייתי הראשונה מבין כל החברים שלי כבר לפני שנים – שסבתא שלה היתה חברה שלה בפייסבוק!
שום דבר חדש לא הפחיד או הרתיע אותה – את הכל היא רצתה ללמוד ולהבין והיא כל הזמן רק למדה והלכה להרצאות!
אני חושבת עליה המון, ומרגישה את הנוכחות שלה בהרבה סיטואציות.
גם אני גדלתי בבית שאין בו אלוהים, ולאחר 40 שנים שבהם חייתי בידיעה ברורה שאין אלוהים או איזה שהוא כוח עליון כל שהוא – גיליתי כח מופלא של אהבה שאני קוראת לו היום "אנרגיית הבריאה", שהיא ההיפך הגמור ממענישה,
שהדבר שהכי לא אכפת לה הוא מה אנשים לובשים, או אוכלים, או מתי ואם הם נוסעים עם המכוניות שלהם, או מה הם עושים בכלל…
היא אהבה טהורה, מוחלטת ומתמשכת,
היא מקבלת את הכל באהבה, בקבלה, בהכלה ובחמלה כי הכל כבר בסדר,
יש לה את האמת הגבוהה ביותר והפרספקטיבה הגבוהה ביותר על כל דבר,
ודרך האהבה שאני מרגישה כשאני מתחברת אליה אני מצליחה הרבה יותר טוב לקבל את התמונה המלאה והאמיתית על כל דבר,
לדעת מה הסיבה האמיתית לכל דבר – כי תמיד יש סיבה,
וכך לעזור יותר טוב לעצמי ולאחרים לכבד כל אדם באשר הוא אדם, לכבד את כל הברואים כולם, להיות נדיבה, אוהבת וישרה, להיות סקרנית וללמוד כל הזמן.
ודרך האהבה שאני מרגישה כשאני מתחברת אליה אני יודעת כמה סבתא גאה בך, אמא, מהמקום שהיא נמצאת בו עכשיו:
על המשפחה שהקמת,
על הדרך שאת הולכת בה,
על הלמידה וההתפתחות האינסופיים שלך,
על הישרה, הנדיבות והאהבה שאת מפזרת כל הזמן סביבך כמובן מאליו ובלי לחשוב פעמיים,
על מי שאת.
אוהבת את שתיכן מאוד!
ריגשת אותי מאוד נעמי, דברים שיוצאים מן הלב ונכנסים ללב.
גמר חתימה טובה, בריאות והמשך המשימות שלקחת על עצמך
יהודית