קורס כלכלת המשפחה ואימון

חג הסוכות כבר בעיצומו. אני מטיילת להנאתי ברחובות עירי כפר סבא וגם בירושלים, והסוכות מציצות אלי מכול פינה: ממרפסות הבתים רבי הקומות ומחצרות הבתים הפרטיים.

סוכות מוארות, מקושטות, עם שולחנות ערוכים מכול טוב ואורחים שמגיעים ויושבים ושרים ואוכלים בצוותא.

אני חושבת לעצמי: למה בכלל סוכות? נכון, התשובה המקובלת מימים ימימה היא: לזכר יציאת מצרים, כאשר במשך 40 שנה לא היו לבני ישראל בתים. הם נדדו במדבר וכול פעם שהגיעו למקום כל שהוא והתמקמו בו לתקופת מה, בנו לעצמם סוכות לשהייה זמנית.

זה הפירוש המקובל, שהפך למסורת יפה שמבוגרים וילדים אוהבים. אבל לדעתי יש בסוכות גם הרבה מעבר לכך.

סוכה מחזירה אותנו אל הפשטות והצניעות. מזכירה לנו, מה באמת חשוב לנו, איזה סגנון חיים אנחנו רוצים עבורנו ועבור הילדים שלנו. הסוכה גם מזכירה לנו את העראיות של החיים: הסוכה כאן לזמן מוגבל, גם אנחנו כאן לזמן מוגבל. ואיך נרצה לחיות את החיים שלנו בזמן המוגבל שניתן לנו כמתנה?

בתקופה שלנו, מחירי הדירות מאמירים ממש מיום ליום. כל כך הרבה משפחות שחולמות על בית (או דירה), משתעבדות למשכנתא לכול החיים (טוב, לא לכול החיים, רק ל 25 או 30 שנים). מידי פעם גם מוכרים דירה ומחליפים באחרת, יותר גדולה, יותר מרווחת, במחיר גבוה יותר, וההשתעבדות גדולה עוד יותר.

משפחות רבות נקלעות לקשיים כלכליים בגלל המשכנתא שלוחצת ומכבידה. חיי היום יום קשים יותר, במקום ליהנות מדירה נחמדה, סובלים ממועקה של הוצאות מרובות, הכסף אף פעם לא מספיק לכול הצרכים וההוצאה הכי גדולה של המשפחה היא על המשכנתא.

כן, הרצון לדירה פרטית שרשומה על שם הבעלים בטאבו עולה לא רק כסף רב אלא גם משפיעה ומכבידה על כול החיים בכלל.

עולה השאלה: האם חייבים דירה בבעלות? ואם כן, האם חייבים דירה כל כך גדולה ויקרה? אולי אפשר להסתפק בדירה קטנה יותר, או בשכונה קצת מרוחקת ממרכז העיר, או בדירה בבית משותף מיד שניה ולא חדשה מהקבלן?

אולי בכלל אפשר להפוך את היוצרות ולפעול לפי ההמלצה של רוברט קיוסאקי שכתב את הספר רב המכר "אבא עשיר, אבא עני"?

לדעתו, ההבדל בין "עשירים" ל"עניים" הוא בסדר של הדברים:

דבר ראשון, כשמתחילים לעבוד, חוסכים את הכסף ומשקיעים אותו בהשקעות מניבות שמביאות עוד כסף. כאשר יש מספיק השקעות, אפשר בעזרת הכסף לקנות רכב, לקנות בית, לקנות חופשות, ועוד.. הכול ממומן בעזרת ההכנסות המניבות.

רק מיעוט של אנשים נוהגים כך, אבל זה המיעוט שנהנה מחופש כלכלי ומתחושה של עושר ושפע.

רוב האנשים נוהגים הפוך לגמרי: מתחילים לעבוד ולהרוויח כסף ומיד מתחילים לקנות מוצרים יקרים, בתשלומים כמובן: רכב, דירה, מטבח משוכלל, רהיטים ועוד. הכול קונים בתשלומים גבוהים. סך כול התשלומים מכבידים וחונקים ומתסכלים, וכול הזמן חיים בתחושה שעובדים רק בשביל לכסות חובות והמרדף אחרי הכסף אף פעם לא נגמר והכסף אף פעם לא מספיק.

נשאלת השאלה, איך כדאי לנהוג, האם כדאי לקבל את ההצעה של רוברט קיוסאקי וקודם להשקיע כספים ורק אחר כך לקנות מה שרוצים? הגישה הזאת דורשת הבנה, דורשת לקיחת אחריות ודורשת דחיית סיפוקים. מי שעושה זאת, ייהנה כנראה מחיים נוחים יותר מאלה שלא מתאפקים, וקונים הכול כבר בשלבים הראשונים של החיים ובתשלומים.

היופי הוא שגם מי שהתחיל הכול עם חובות, יכול בכול שלב בחיים להפוך את היוצרות: מי שכבר קנה דירה, יכול תמיד למכור אותה, להחזיר את כול החובות שלו ובכסף שיישאר לו, להתחיל להשקיע, לחסוך עוד כסף ושוב להשקיע, עד שיהיה שוב כסף לקנות כול מה שרוצים, אבל הפעם בלי חובות מעיקים. זה תהליך, זה לוקח זמן, אבל לדעתי זה ממש כדאי.

כנראה מה שמונע את רוב האנשים להשקיע, זה הפחד מלהיכשל, להפסיד את הכסף. כי לא כל השקעה מצליחה ותמיד שומעים על אנשים שהשקיעו והפסידו. לכן כל כך חשוב ללמוד על השקעות, להבין מה עושים. לא להשקיע כי השכן המליץ, אלא להשקיע מתוך הבנה וידיעה.

אני את הבחירה שלי כבר עשיתי.

מה את בוחרת לעשות?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן