אם יש לך ילדים, כנראה שאת מתמודדת עם השאלה:
האם לתת לילדים דמי כיס?
מאיזה גיל?
כמה כסף לתת להם ועבור מה?
כמה מתנות לקנות להם, ועד איזה גיל?
רשימת השאלות עוד ארוכה ואין תשובה אחידה.
רק היום דיברתי עם אשה מקסימה שסיפרה לי: אני בלחץ, מאוד מוטרדת בגלל בעיות כלכליות, אבל כלפי הילדים אני מעמידה פנים שהכול בסדר וכל מה שהם מבקשים ממני אני נותנת להם….
ככול שהילדים גדלים, נותנים עוד יותר. הרי אנחנו ההורים רק רוצים בטובת הילדים וכמה שניתן יותר הרי זה משובח. האומנם?
זה נכון עד גבול מסוים וכל אחד צריך לדעת מה הגבול שלו. הגבול בכול משפחה נקבע על פי יכולת הנתינה, לא לפי הרצון לתת.
צריך להבין דבר חשוב: אם לא נשים גבולות לעצמנו ולילדים, הילדים יבקשו עוד ועוד ואנחנו ניתן עוד ועוד עד שמגיעים למשבר כלכלי, להתמוטטות פיננסית.
כאשר מגיעים למצב כזה, כולם סובלים, גם ההורים וגם הילדים.
הנה דוגמא למה שסיפרה לי לקוחה רק אתמול:
נקרא לה כאן בשם בדוי נדיבה, כי היא רצתה תמיד להיות נדיבה ולתת כמה שיותר לילדים שלה.
היא נשואה כבר 30 שנה ויש לה שני ילדים בוגרים בשנות העשרים לחייהם. ילד אחד נשוי וכבר יש לו 3 ילדים משלו וילד שני עדיין לומד באוניברסיטה.
נדיבה רוצה רק טוב עבור הילדים שלה, מגיל צעיר היא ובעלה עובדים ומתפרנסים בכבוד וקונים לילדים מכול טוב. ככול שהילדים גדלו, נדיבה רוצה לתת יותר ויותר לילדים שלה, כדי שלא יחסר להם דבר.
לילדה באוניברסיטה קנתה רכב כדי שיהיה לה קל להגיע ללימודים. לקחה הלוואה מחברת ליסינג ומשלמת כל חודש ₪ 1,500 עבור הרכב.
לבן הנשוי רצתה לעזור ברכישת דירה, לכן לקחה משכנתא על חשבון הדירה שלה כדי שיהיה לו יותר קל לרכוש את הבית שרצה.
עכשיו היא משלמת עבור המשכנתא 4,000 ₪ כל חודש.
את ההתחייבויות האלה לקחה על עצמה בניגוד לרצון בעלה שחשש מההתחייבויות הגבוהות האלה, שכמובן היו בנוסף להוצאות השוטפות שהיו להם בחיי היום יום.
כאשר לקחה על עצמה את החובות האלה, הייתה להם הכנסה בגובה של 14,000 ₪. ההכנסה הזאת הספיקה להם בקושי גם קודם לכן, אף פעם לא הצליחו לחסוך כסף, תמיד היו במינוס ותמיד השתדלו לעזור לילדים כמיטב יכולתם.
אבל החיים לא תמיד פשוטים: תקופה קצרה אחרי שנדיבה רכשה את הרכב ולקחה על עצמה את המשכנתא, היא פוטרה מעבודתה. משך חודשים ארוכים לא עבדה וההכנסה המשפחתית פחתה כמעט בחצי.
מאז, היחסים בבית מאוד מתוחים, הבעל כועס על נדיבה שלקחה על עצמה התחייבויות כאלה גבוהות ונדיבה כועסת על בעלה שלא תומך בה בשעה הקשה הזאת.
משלא מצאה עבודה, נדיבה החליטה לעזור לבן בעסק העצמאי שפתח, והוא אמור היה לשלם לה משכורת תמורת העבודה שלה. הכוונות היו טובות, אבל הבן רק בתחילת דרכו, ההכנסות מהעסק עדיין נמוכות, הוא צריך לפרנס את אשתו והילדים ולא יכול לשלם משכורת גם לאמא שלו.
נוצר עכשיו מצב ממש קשה: המשכורת של הבעל בגובה 7,000 ₪, בקושי מספיקה לכל הוצאות הבית ובנוסף יש גם תשלומי החובות שנדיבה לקחה על עצמה.
כל חודש המינוס גדל, נדיבה כבר קיבלה מהבנק עוד הלוואה ועוד הלוואה (שזה בפני עצמו חוסר אחריות של הבנק לתת הלוואות לאנשים שאין להם יכולת החזר).
נכון להיום הבנק הבין שנדיבה לא יכולה לעמוד בהתחייבויות שלה, הוא לא מכבד יותר את התשלומים והחיובים שמגיעים כל חודש, החשבון שלה יהיה כבר בימים הקרובים מוגבל ומי יודע איזה עוד קשיים כלכליים צפויים להם.
כל זה קרה למשפחה מקסימה שרק רצתה לעזור לילדים האהובים.
אני בעד לעזור לילדים, אין ספק שזה חשוב. אבל צריך לדעת מה הגבולות, לדעת כמה אפשר לתת בלי להתאבד מבחינה כלכלית.
חשוב שכול משפחה תיתן לילדים רק מה שאפשר ולא מעבר לכך. כי כשנותנים יותר מידי, בסוף ההורים יהיו חסרי כול והילדים יצטרכו לתמוך בהורים. לא חבל?
את חייבת לרפד את עצמך מבחינה כלכלית, כדי לא ליפול לנטל על הילדים שלך לעת זקנה.
אם את במינוס ורוצה לשפר את מצבך, במיוחד בשבילך כתבנו את הספר "עושר ואושר זה בידיים שלך"
כדי שתוכלי לשפר את מצבך הכלכלי ולחיות בלי דאגות כלכליות. איזה כיף זה יכול להיות!