אני מאמינה בכוח שיש למילים. כן, בהבנה שלי מילים הן אנרגיה. כמו כל דבר אחר ביקום שלנו, הכול זה אנרגיה.
כנראה הידע הזה קדום מאוד כי כבר בספר בראשית מספרים לנו שאלוהים ברא את המילה בכוח המילה בלבד: "ויאמר אלוהים ויהי אור" ונהיה אור. ככה, נברא העולם, לא בעבודה קשה אלא בכוח המילה…..
לפני כמה שנים, קיבלתי המלצה על ספר בשם "ארבע ההסכמות" מאת דון מיגל רואיס. הוא כותב בספרו על ארבעה עקרונות שאם נלמד ליישם אותם בחיים שלנו, החיים שלנו יהיו הרבה יותר יפים וקלים.
מאז שנחשפתי לספר הזה ובמיוחד לפרק הזה, אני משתדלת עוד יותר לברור את המילים שאני משתמשת בהם. כי השתכנעתי שמילים זה אנרגיה. ואני רוצה לגייס לטובתי אנרגיות טובות, גבוהות. אנרגיות שמחזקות אותי.
הבנתי עם הזמן עוד דבר. הבנתי שהמילים שאני אומרת, הם מסרים שעוברים לתת מודע שלי. והבנתי גם שהתת מודע שלי בסופו של דבר מנהל אותי. התת מודע בעצם מוציא לפועל את כל המסרים שהוא מקבל ממני, כי הוא "רוצה" בטובתי והוא "מאמין" שכל מה שאני אומרת או אפילו חושבת, זה לטובתי.
למשל, כשאני אומרת לעצמי או לאחרים: "אני עובדת קשה", אני מעבירה מסר לתת מודע שלי שיש לי עבודה קשה. אני מרגישה מותשת, אולי אני עייפה תמיד, אולי אני אפילו מרגישה קורבן, כי אני עובדת כל כך קשה…..
לכן, אחרי הרבה שנים שבהם נהגתי להגיד שאני עובדת קשה, והרגשתי רע ומתוסכלת לעבוד קשה, התחלתי להגיד אחרת: "אני עובדת הרבה שעות בעבודה שאני אוהבת". שיניתי את המילים ואת המסר שאני מעבירה לתת מודע שלי. וראה זה פלא: שיניתי את כל התחושות הקשות שהיו לי בנוגע לעבודה. עכשיו אני כבר לא מרגישה מותשת ועייפה בגלל עבודה קשה. עכשיו יש לי עבודה כייפית שאני אוהבת, היא מעסיקה אותי הרבה שעות ביום ואני מאושרת!
דוגמה נוספת מתחום אחר לגמרי: אני שומעת הרבה פעמים הורים אומרים; יש לי ילד כזה שובב, הוא משגע אותי, כבר אין לי כוח אליו". ומה קורה במציאות? הילד שלהם באמת משתובב בלי סוף ומשגע אותם וכבר אין להם כוחות וסבלנות כלפיו. מהרגע שהם משנים את האמירה שלהם ואומרים במקום זאת: "יש לי ילד מקסים, סקרן, פעלתן ומלא שמחת חיים", פתאום הוא כבר לא משגע אותם. פתאום הם נהנית מחברתו, נהנים להיות הורים שלו, נהנים לראות את החקרנות שלו ונדבקים ממנו בשמחת החיים שלו.
ועוד דוגמא מתחום שקרוב לליבי: כשאני אומרת "אין לי כסף", תת המודע שלי שומע ומפנים שאין לי כסף. בלי להיות מודעת, אני במציאות מגשימה את האמירה הזאת, ובלי קשר לכמה כסף באמת יש לי, אני כול הזמן בתחושה שאין לי כסף. כשאני בתחושה שאין לי כסף, אני מרגישה מסכנה, חלשה, עצובה ועוד. בקיצור, אני גורמת לעצמי להרגיש לא טוב.
כשאני מבינה את העיקרון הזה, אני חושבת פעמיים לפני שאני אומרת שאין לי כסף. כי האמת ניתנת להיאמר שיש לי כסף. הרי עובדים, מרוויחים, כל חודש נכנס כסף לחשבון הבנק. לכן, למדתי להגיד: "יש לי כסף".
עכשיו כשאת אומרת "יש לי כסף", את רק צריכה לדעת איך לנהל אותו! לדעת בדיוק כמה כסף יש לך, לדעת בדיוק מה גובה כל ההכנסות שנכנסות כל חודש לחשבון הבנק שלך. גובה ההכנסות שלך הוא הסכום המדוייק שצריך להספיק לכול ההוצאות שיש לך, כולל תשלומי חובות וכולל חסכונות.
כשמתנהלים כך, נהנים מהכסף, חווים חוויה של שפע כי יש לך כסף לכול מה שחשוב לך. וזה הקסם של כוחן של מילים.
שמת לב באילו מילים את משתמשת ביום יום בנושאים שחשובים לך? האם היית רוצה לשנות חלק מהמילים שאת משתמשת בהן?
איזה מילים ומשפטים את בוחרת להגיד על כסף?
זה לגמרי נכון,
אני אומרת שהמורים שלי הם הילדים שלי.
ואת השראה נהדרת
ולגמרי במקרה כתבת בתגובתך "שלבת"
אכן, את בת נפלאה לי.
נשיקות ושבת שלום
מעניין מה שכתבת פה…
משום מה אני מאוד מתחברת לזה, וזה גם מזכיר לי הרצאה ששתינו היינו בה ביחד השבוע… 😉
חיבוק גדול שלבת נפלאה!!!
חחח… ענק!!!
אפרופו כוחן של מילים –
התכוונתי כמובן לכתוב בסוף: "חיבוק גדול *לשבת* נפלאה!!!"
(ויצא לי "של-בת" נפלאה…)