ראש השנה כבר מאחרינו, יום כפור לפנינו. זמנים של חשבון נפש, כל אחד לפי סגנונו:
בין האדם למקום, בין אדם לחברו, ביני לביני, אם לפי המסורת והדת ואם לפי ראות עיניו של כל אחד ואחד מאיתנו….
איך שלא יהיה, זה זמן מצויין לעשות חשבון נפש ולחשב מחדש איך הייתי רוצה לחיות בשנה הבאה עלינו לטובה.
אתמול בערב, שמעתי צעקות ליד הבית. מתוך סקרנות, הצצתי דרך סורגי המרפסת לראות מה קרה, על מה המהומה.
לתדהמתי, ראיתי אישה שמחפשת חניה ליד הבית. הבית נמצא ברחוב שבו לרוב הבתים אין חניות מוסדרות. חונים ברחוב ליד הבית, כל הקודם זוכה. מי שמגיע מאוחר יותר, נשאר בלי מקום חניה. אין ספק, חוויה מתסכלת:
לחזור אחרי יום עבודה מתיש אל הבית, לחשוב על כל המטלות שעוד מחכות לי, ולהתעכב עוד זמן רב עד שאמצא חניה, כנראה גם די רחוקה מהבית.
נחזור אל אותה אישה: היא נעצרה במקום שאינו מיועד לחניה, ממתינה ברכב לחניה מוסדרת שתתפנה. מידי פעם יוצאת מהרכב, צועקת על נהגים שעוברים, שמנסים גם הם למצוא חניה לעצמם. היא עומדת במקום, כועסת, מקללת, בועטת ומוציאה את התסכול שלה על העוברים והשבים.
אני כבר חוששת שיהיה שם מישהו שירים עליה יד, שהאלימות המילולית תהפוך לאלימות פיזית. למזלה של אותה אישה זה לא קרה. אחרי שעה שלמה של המתנה צעקנית, התפנה מקום חניה והשקט חזר לשרור ברחוב.
אני תוהה ביני לבין עצמי, מה גרם לאותה אישה אלמונית, לעמוד ברחוב ולהתנהג כך. אני יודעת שהרחוב בעייתי מבחינת חניה.
גם אני וגם האורחים שמגיעים אלי, בדרך כלל מחפשים חניה. במקום לעמוד במקום, לצעוק ולקלל, אני פשוט נוסעת לאיטי, מחפשת מקום פנוי ותמיד תמיד, תוך כמה דקות מוצאת חניה.
גם האורחים שלי נוהגים באותו האופן. גם אם החניה נמצאת במרחק של 5-6 דקות הליכה מהבית, כלום לא קרה. להיפך: ככה אני זוכה גם לעשות צעידה קצרה, ללכת קצת. כמה טוב ללכת אחרי ישיבה ארוכה מול המחשב וגם לאחר הנסיעה ברכב.
המסקנה שלי מהתקרית היא פשוטה: כדי לפתור בעיה, אין טעם לעמוד במקום, לצעוק ולכעוס על כל העולם. כדי למצוא פתרון מהיר ויעיל, צריך לנקוט בפעולה. עצם העשייה, עוזרת לי לשמור על שקט נפשי ועל מחשבה צלולה והפתרון בדרך כלל ימצא בקלות ובמהירות רבה יותר.
לפי המסורת, בעשרת הימים הנוראים, עשרת הימים בין ראש השנה ליום כפור, מחליט היושב במרומים אם לשפוט אותי לחסד ולרחמים, אם לחיים ואם למוות.
אינני יודעת מה יחליטו במרומים עבורי, אני רק יודעת מה הייתי רוצה עבור עצמי: מבקשת רוגע, שלווה, חיים של ביטחון כלכלי, בריאות טובה, יחסים טובים בבית, יחסים טובים עם החברים ועם החברים לעבודה וגם קשרים טובים עם הקהילה שבקרבה אני חיה.
כדי להשיג כל זאת, אני צריכה לנקוט בפעולה, לא רק לשבת בבית ולחשוב על איך הייתי רוצה שהחיים שלי יראו.
לחשוב זה טוב ונכון כל עוד בעקבות המחשבה תהיה גם פעולה.
כדי להגשים חיים של ביטחון כלכלי ובריאות טובה, אני צריכה לנקוט בצעדים שיובילו אותי להשגת המטרה שחשובה לי.
כדי להיות ביחסים טובים עם הקהילה שלי, אני מנצלת כאן את המקום ומבקשת סליחה מכל מי שנפגע ממני מסיבה כל שהיא.
כדי לחיות בתחושת ביטחון כלכלי, אני עושה את הצעדים הדרושים שבונים לי הכנסות פאסיביות שמשפרות את מצבי הכלכלי גם בהווה וגם בעתיד.
כדי לשמור על בריאות טובה אני מקפידה על תזונה טובה ועל פעילות גופנית.
ומה איתך? מה חשבון הנפש שאת עושה כדי שהשנה הקרובה תהיה טובה יותר עבורך ועבור המשפחה שלך?
אם אחד הנושאים שאת רוצה לשפר הוא בנושא הכלכלי, אנחנו כאן בשבילך.
מאחלות לך שנה של הגשמה, בריאות, שמחה, עושר ואושר, כי
"עושר ואושר זה בידיים שלך"
חשבון הנפש הוא כל רגע בחיים ויום יומי וסיומה של תפילה וכל אחד באמונתו יחיה .חשיבות ימי הסליחה והכפרות אצל כל בני האדם מי ייתן ותפילות וכפרות אלו יהיו אמת, ואם חס וחליליה התפילה ובקש הסליחה אינה אמת עושה רב ולא תעזור התפילה הבאה כי הראשונה הייתה כעוד אמירת דבר ולזכור כי אמירת דבר אינה תפילה .
אנחנו כולנו אזרחי המדינה אחרי החג ים של כולנו , מי ייתן ותפילתנו אמת היא ומבורכת ושמעה אצל הקב"ה בורא עולם, בורא עולם לזכור כולנו כאחד מצלמו .
לכלל אזרח ישראל כולם שנה טובה ומבורכת , משגשגת , ולכל סובל רפואתו וחמתו ,גמר חתימה טובה .
היי מוניר,
מאחלת לך ולכולנו שהתפילות הזכות של כולנו יתגשמו לטובתנו הגבוהה