כילדה, גדלתי במשפחה שבה ההורים תמיד עבדו קשה כדי להרוויח כסף. הם הגיעו לארץ אחרי תלאות מלחמת העולם השניה, ניצולי שואה, חסרי כל, הצטרכו להמציא את עצמם מחדש.
מאז שאני זוכרת את עצמי, הם תמיד היו טרודים בענייני כסף, איך לשרוד עוד יום, עוד חודש.
כשנולד אחי הצעיר, בינואר 1950, אבא שלי היה מחוסר עבודה ואימא שלי הייתה מאושרת שקיבלה עבודה כעוזרת בית ועבדה עד יום הלידה. כשחזרה הביתה עם התינוק, לא היה לה כסף לקנות לו שמיכה חמה לחמם אותו בחורף הקר.
הם גרו במעברה, שירותים משותפים בחצר לעוד הרבה משפחות, קור, מחסור, אפילו רעב.
איזה מזל שאבא שלי קיבל עבודת סבלות בפרדס. יכול היה להביא הביתה כמה תפוזים וגם היה קצת כסף לקנות מזון ושמיכה חמה לתינוק.
השנים עברו, המצב הכלכלי אמנם השתפר, כבר גרו בדירה ולא בצריף במעברה, אבל שנים רבות המשיכו לעבוד קשה כדי להרוויח כסף.
זה היה המודל שלי: צריך לעבוד קשה בשביל כסף. על זה גדלתי ובזה האמנתי במשך שנים רבות.
האמונה הזאת יצרה את מציאות חיי: שנים רבות שעבדתי קשה, כדי שיהיה מספיק כסף לשרוד. לגמור את החודש. אפילו לא העזתי לחלום על חיים של לוקסוס. זה לא היה בכלל במילון שלי או בדמיון שלי. חיים קלים ועושר כלכלי היו רק בספרים, לא במציאות שבה גדלתי.
הסתפקתי במועט והייתי מאושרת כשיכולתי לפנק את עצמי או את הילדים שלי במשהו פשוט ולא יקר: בגד חדש לחג, נסיעה לעיר הגדולה, מסיבת יום הולדת צנועה, סרט בקולנוע מידי כמה שבועות וגם שוקולד או ארטיק…..
שנים רבות עברו מאז, המציאות השתנתה, וגם אני מאוד השתניתי: למדתי, התפתחתי, הבנתי הרבה דברים והפנמתי אמיתות ואמונות חדשות.
הבנתי למשל, שאני חיה כל השנים בתחושת הישרדות: שאני אוגרת היום כדי שלא יחסר מחר, שאני ממשיכה לעבוד קשה כדי שיהיה יותר כסף, ושתחושת ביטחון כלכלי אף פעם לא הייתה לי. תמיד הפחד מצרות כלכליות ליווה אותי.
נעזרתי באנשים שהאמינו אחרת וחיו אחרת, עשיתי עבודה פנימית עמוקה ושיניי את מציאות חיי.
קודם כל הפסקתי לעבוד קשה. איך עשיתי זאת? השינוי היה בגישה, בתפיסה שלי לגבי עבודה. הפסקתי להרגיש לחוצה בגלל כסף. במקום זה, התחלתי לעבוד בכיף, במשהו שאני ממש אוהבת, שנותן לי הרבה סיפוק ונותן הרבה ערך למי שקיבל שירות ממני.
בזכות העובדה שאני נותנת הרבה ערך, קיבלתי תשלום יפה על העבודה שלי. כך יצא שאני נהנית, עובדת בכיף ולא דואגת בנושא הכסף. השינוי היה פשוט בגישה, בראש שלי, החלפת דיסקט….
היו ימים שעבדתי הרבה שעות. אבל עבדתי ונהניתי ממה שעשיתי. בתחושה שלי לא עבדתי קשה בשביל הכסף, כי נהניתי מהעבודה.
אני לא היחידה שמרגישה כך. מאז הכרתי עוד אנשים רבים, חלקם עובדים הרבה שעות כל יום, נהנים מהעבודה ולא מרגישים צורך לצאת לחופשה ולא מרגישים שעובדים קשה. כי העבודה הנהדרת שהם עושים, מתגמלת אותם, גם בכסף.
ככה זה: דומה מושך דומה. כשעבדתי קשה בשביל כסף, וסבלתי מלחץ כלכלי, הכרתי מסביבי עוד הרבה אנשים שעבדו קשה וסבלו מבעיות כלכליות, בדיוק כמוני.
עכשיו כשאני נהנית ממה שאני עושה, אני מכירה עוד הרבה אנשים שעובדים ונהנים ומתוגמלים כספית ולא לחוצים בגלל כסף.
לכן, הגיע הזמן שגם את תעשי את השינוי הזה! אין שום צורך לסבול עבודה קשה ולחץ כלכלי. אפשר ללמוד ולעשות שינוי. אנחנו הצלחנו, גם את יכולה ועדיף להתחיל כבר היום.
כדי ללמוד איך לעשות את השינוי כתבנו את הספר "עושר ואושר זה בידיים שלך"!
לפרטים נוספים ולרכישה >>לחצי כאן<<
"זה הכול בידיים שלך" ואנחנו כאן כדי לעזור לך לעשות את השינוי.
ענבל יקרה,
תודה על תגובתך.
הלוואי שהמסר יחלחל ויגיע אל עוד הרבה אנשים ושעוד הרבה אנשים ייוכלו להתמיר את החיים שלהם בעזרת שינוי גישה ואמונות.
כתוב יפה ומרגש וגם כל כך נכון!
גם אני מסכימה איתך לגמרי לגבי כל מה שכתוב על כך שאפשר לעבוד בכיף ולהנות וגם להיות מתוגמלים יפה, שהכל בראש שלנו ובגישה שלנו, ושזה מה שמכתיב מה יהיה בחיינו!