ראש השנה קרב ובא, יחול כבר בעוד שבוע. איך שהזמן מתקדם ועובר כל כך מהר!!!
ואיזו שנה הייתה לנו, לכולנו. בארץ ובכלל ברחבי העולם…
אני הייתי קוראת לה "שנת הקורונה".
ההשפעה של המגיפה הזאת הגיעה לכל פינה בעולם והיא מורגשת ברמה כזאת או אחרת בכל משפחה.
גם אם לא הייתה פגיעה כלכלית, אצל יחידי סגולה, הרי כולם חוו סגר, בידוד, הגבלות וכמובן כולנו אמורים להשתמש במסכות כהגנה.
אני זוכרת שלפני שלפני למעלה מעשרים שנה טיילתי ביפן וראיתי ברחובות אנשים עם מסכות. עם השנים ראינו גם מסכות בערים גדולות אחרות במזרח אסיה, בעיקר כהגנה מפני זיהום האוויר.
מי היה מעלה על הדעת לפני שנה, שהמסכות האלה יהיו גם מנת חלקנו, לא בגלל זיהום אוויר אלא כהגנה מפני וירוס הקורונה.
לא פלא שאני שומעת המון קיטורים ותחושת חוסר נחת מהמצב הקיים כרגע. שכירים ועצמאיים מתלוננים על ירידה בהכנסות, חברות מתמוטטות, בעיקר בענף התיירות והמסעדות, אבל לא רק.
בארץ מספר החולים רק עולה ושובר שיאים וכבר שוב מדברים על הטלת סגר כללי, אולי כבר בימים הקרובים, אולי בתקופת החגים.
בקיצור, זמנים לא קלים עוברים על כולנו. בטח ובטח אצל משפחות שגם חלו במחלה, אם בצורה קלה ואם בצורה חמורה.
אז מה עושים, איך מתמודדים עם כל הדברים הקשים ששומעים סביבנו?
כל אחד בוחר את הדרך שלו להתמודד. הבחירה הזאת משפיעה על החיים הפרטיים שלו.
עניין הבחירה, הזכיר לי סיפור ששמעתי בזמנו:
זקן בן 90, התאלמן לא מזמן. עדיין מתאבל על אשתו, וילדיו כבר החליטו להעביר אותו לבית אבות.
הוא מגיע לבית האבות ומחכה בסבלנות לעובדת שתיקח אותו לחדרו החדש, במקום זר ולא מוכר.
היא מגיעה אליו, אומרת לו לא לדאוג, הכול יהיה בסדר. הוא עונה לה שאינו דואג, הוא יודע שיהיה בסדר.
היא אומרת לו שהחדר שקיבל, הוא חדר יפה ובטוח ימצא חן בעיניו. הוא מסכים איתה.
ועוד ממשיכה העובדת ומספרת לו, שיש כאן הרבה זקנים נחמדים והוא בטוח ימצא כאן חברים חדשים במהרה. שוב הזקן מסכים איתה.
היא גם מרגיעה אותו שיש צוות עובדים נהדר כאן, ויטפלו בו במסירות. שוב הזקן מסכים איתה.
העובדת, שרגילה לזקנים שמגיעים, מודאגים, מתוחים, לחוצים, שואלת אותו בפליאה: איך זה שאתה לא מודאג ולא לחוץ?
עונה לה הזקן: אני החלטתי עוד לפני שהגעתי לכאן, שכל דבר שיקרה לי, יהיה לטובתי. אני החלטתי שיהיה לי כאן טוב, בחדר החדש שאקבל, בחברת הצוות, בחברת האנשים שיגורו כאן יחד איתי.
כל כך אהבתי את הסיפור. שמחתי שגם בגיל 90 אפשר עוד לבחור ולקבל החלטות ולהיות עם ראש פתוח לדברים חדשים, לקבל את השינוי עם חיוך ועם קבלה, בלב פתוח.
עכשיו אני חוזרת אלייך: איך את בוחרת להתמודד עם המציאות החדשה שנכפתה עלינו ועלייך בגלל מגיפת הקורונה?
האם את מאלה שרואה רק את הקושי, לחוצה, מתוחה ודואגת ומקטרת רוב הזמן?
ואולי את כמו אותו זקן, החלטת להמשיך לחייך, החלטת לקבל את כל השינויים בברכה, להתמודד איתם ועם האתגרים המרובים שצצו, עם חיוך ועם ידיעה שבסוף הכול יסתדר לטובתך.
אני מקווה שאת כמו אותו זקן, תתמודדי עם כל האתגרים עם חיוך ועם ביטחון שבסוף הכול יסתדר על הצד הטוב ביותר. וכדי שאכן הכול יסתדר, גם תעשי את הצעדים הדרושים כדי להגשים את כל מה שאת רוצה.
זאת לגמרי החלטה שלך, איך להתבונן בדברים ואילו החלטות לקבל, ואיך להרגיש ואיך לפעול.
גם במצבים הכי קשים, תתבונני תמיד בטוב שיש לך, תתמקדי בטוב הזה, תודי עליו, תבחרי בו שוב ושוב ושוב, תהיי בהכרת הטוב כל הזמן. כי מה שתתמקדי בו, יהיה לך ממנו עוד ועוד.
אנחנו מאחלות לך חג שמח ושנה טובה ונהדרת, שנה שבה תחליטי לבחור בכול הדברים הטובים שאת רוצה לזמן לחיים שלך.
ואם את לא מצליחה לעשות זאת לבד, אנחנו כאן, כדי לעזור לך ולהושיט לך יד.
בנוסף לכבוד החגים החלטנו לתת לך מתנות מדהימות !
התכנסנו 10 אנשי מקצוע מנוסים וכל אחד מלמד משהו מהתחום שלו שיעזור לך להגשים את עצמך!